אפוטרופסות לגוף ולרכוש
ישנם מצבים בהם בני משפחה, כגון: הורים מבוגרים (סיעודיים או בעלי דימנציה), אחים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים, אינם יכולים לדאוג לעצמם ולקבל החלטות בעלות השלכה משפטית כגון: הסכמה להליך רפואי, חתימה על חוזה, עמידה לדין, התנהלות כספית ועוד.
במצבים כגון אלו, יש למנות להם אפוטרופוס אשר יהיה בעל סמכות מטעם בית המשפט, על מנת שידאג לצרכיהם, יקבל החלטות עבורם ויפעל למענם ובמקומם, ולשמר עבורם את רמת החיים ואיכות החיים כפי שנהגו לעשות עד לאותו היום בו איבדו את יכולתם לדאוג לעצמם.
"אפוטרופוס הינו תפקיד בעל אחריות רבה, תפקידיו והחובות המוטלים עליו מחייבים יכולת לפעול לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, בשקידה במיומנות ותוך שמירה על מערכת מורכבת של איזונים הן מול האדם שמונה לו אפוטרופוס, תוך שמיעת רצונו, התחשבות ברצון האמור לאחר מתן הסברים מתאימים בכל עניין הנוגע אליו, הן מול האפוטרופוס הכללי והן מול בית המשפט בעניינים המחייבים קבלת הוראות ואישורים שיפוטיים לביצוע פעולות מסוימות", כך דברי השופטת אביבית נחמיאס בתיק א"פ 22044-04/16.
עיון בהוראות "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962" מביא למסקנה כי "המחוקק נתן עדיפות לקרוב משפחה על–פני אדם אחר, כך לדוגמא רק קרובו של אדם (מלבד היועץ המשפטי) יכול להגיש בקשה למנות אפוטרופוס לחסוי …הדגיש בכך המחוקק כי בענייני אפוטרופוס יש להביא בחשבון גם את קרבת הדם. כך שניתן לומר, לפחות, שאם בפני בית–המשפט הצעה למנות קרוב משפחה כאפוטרופוס, לעומת אדם זר, והיכולות שלהם שוות, ואפילו יכולתו של הקרוב קצת פחותה, יש להעדיף, בדרך–כלל, את הקרוב" (ב. קראוס, "כשרות משפטית ואפוטרופסות – קטינים, פסולי דין וחסויים", הוצאת המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ (תוספת חמישית–נובמבר 2007), בעמ' 246, 251; וכן ר' מ"א (חי') 933/95 היועץ המשפטי לממשלה נגד פיבי אלמועלם, תקדין מחוזי 96(2)526).