בית משפט לענייני משפחה בקריית גת – תמ"ש 54337-04-21
תמ"ש 54337-04-21 פלוני נ' פלונית ואח'

בפני: כב' השופטת פאני גילת כהן
תובע  פלוני
מיוצג באמצעות עו"ד יורם דהאן

נתבעים

1. פלונית  מיוצגת באמצעות עו"ד יורם ביתן ואח'
2. פלונית  מיוצגת באמצעות עו"ד יאן קרומין
3. פלוני
4. פלוני
5. פלוני
6. מושב …
7. הסוכנות היהודית לארץ ישראל
8. רשות מקרקעי ישראל

החלטה

1. התובע והנתבעים 1-5 הם אחים, ילדיהם של המנוחים …. (להלן: "המנוח") ו… (להלן: "המנוחה").
2. לאחר לכתבו של המנוח לעולמו הועברו למנוחה מלוא הזכויות במשק … במושב … (להלן: "המשק"). למרבה הצער, ביום …. הלכה גם המנוחה לעולמה.
3. ביום 30.07.2018 ניתן צו קיום צוואה אחר עיזבון המנוחה על פיה הונחלו מלוא הזכויות במשק לנתבעת 1. צו קיום הצוואה ניתן לאחר שהוגש לרשם לענייני ירושה כתב הסכמה אשר נחתם בידי כל ילדי המנוחה ובפני עו"ד …, לפיו הם מסכימים למתו הצו ולרישום מלוא הזכויות במשק ע"ש הנתבעת 1.
4. מאז חודש מרץ אשתקד מנהלים לפניי הצדדים מספר הליכים משפטיים כמפורט להלן:

א-  תביעה מיום 09.03.2020 אשר הוגשה ע"י התובע והנתבעת 1 בצוותא כנגד שורה של נתבעים ובהם גם הנתבעים 2-5 במסגרתה עתרו לקבלת סעד קבוע של צווי מניעה שיאסרו עליהם כניסה למשק ו/או הפרעה לשימוש בו (תמ"ש 19370-03-20 ; להלן: "התביעה לצווי מניעה"). תביעה זו נשענת על הטענה, כי נתבעת 1 היא בעלת הזכויות במשק, ובמסגרתה נטען, בין השאר, כי לתובע זכות מגורים במשק בלבד, אשר אינה בת הורשה.

ב-  תביעה מיום 12.05.2020 שהוגשה ע"י הנתבע 3 במסגרתה עותר הוא לסעד הצהרתי לפיו הוא בעל הזכויות במשק מכוח מינויו כבן ממשיך ע"י ההורים המנוחים (תמ"ש 24818-05-20; להלן: "התביעה לסעד הצהרתי של נתבע 3").

ג-  תביעה מיום 26.07.2020 שהוגשה ע"י הנתבעת 1 כנגד הנתבע 3 במסגרתה עותרת היא לסעד הצהרתי לפיו היא בעלת הזכויות במשק (תמ"ש 57464-07-20; להלן: "התביעה לסעד הצהרתי של נתבעת 1")

ד-  תביעה מיום 20.07.2020 שהוגשה ע"י הנתבעת 1 כנגד הנתבע 3 במסגרתה עותרת היא לסעד הצהרתי ולסילוק ידו של הנתבע 3 מהמשק (תמ"ש 69132-07-20; להלן: "תביעת הפינוי").

ה-  תביעה מיום 29.12.2020 שהוגשה ע"י הנתבעת 2 במסגרתה עותרת היא לקבלת צו לגילוי מסמכים בעניין מצבה הרפואי של המנוחה טרם פטירתה (להלן: "התביעה לגילוי מסמכים").

ו-  התובענה מושא ההליך שבכותרת שהוגשה ביום 26.04.2021 במסגרתה עותר התובע לקבלת סעד הצהרתי לפיו הוא בעל מלוא הזכויות במשק מכוח הסכם מכר שנחתם בינו ובין המנוחים, ולפיו כנגד נטילת האחריות לפירעון מלוא חובותיהם של המנוחים, בסך 50,000$ יועברו אליו מלוא הזכויות במשק.

ז-  תובענה לביטול צו קיום הצוואה אחר עיזבון המנוחה אשר הועברה ע"י הרשם לענייני ירושה לבית משפט זה ביום 02.08.2021 והוגשה ע"י הנתבעת 2 (ת"ע 8063-08-21; להלן: "התביעה לביטול צו קיום הצוואה").

5. עינינו הרואות, אפוא, כי מדובר בבני משפחה הנתונים בקונפליקט ממוני בעטיו ננקטו על ידיהם הליכים משפטיים רבים. בית משפט זה מעורה כבר בעניינם וניכר, כי עצימות הקונפליקט גבוהה.
6. התביעה מושא הליך זה הוגשה, כאמור, בחודש אפריל השנה, בחלוף למעלה משנה מאז הוגשה ע"י התובע והנתבעת 1 התביעה לצווי מניעה. שעה שבמסגרת התביעה לצווי מניעה עתר התובע כי ייקבע, שהנתבעת 1 היא בעלת הזכויות במשק, ולו זכות מגורים במשק בלבד, נדרש הוא להבהיר מדוע לא תסולק תביעתו מושא ההליך דנא, אשר הסעד המבוקש במסגרתה אינו עולה בקנה אחד עם זה אשר התבקש על ידו בתביעה לצווי מניעה.
7. ביום 28.05.2021 הוגשה הבהרה מעם התובע, לפיה התביעה לצווי מניעה היא בעיקר של הנתבעת 1, ועניינו בהליך זה הוא מניעת הטרדות כלפיו מצד בני המשפחה. לטענתו, נוכח ריבוי ההליכים המתנהלים בין הצדדים, עלול להיווצר ניגוד עניינים בינו ובין הנתבעת 1, ולכן עתר לגריעתו מן התביעה לצווי המניעה (כתובע בה). כן נטען על ידו, כי הצורך בהגשת התביעה מושא ההליך שבכותרת נולד לאחר הגשת התביעה לצווי מניעה.

עוד נטען על ידו, כי בכתב ההגנה שהוגש על ידו בהתייחס לתביעה לגילוי מסמכים הוא הותיר ההכרעה בעניין תוקפו של צו קיום הצוואה לשיקול דעת בית המשפט, תוך שטען כי ככל שהוא יבוטל, הוא יעתור לקיום צוואה מוקדמת יותר של המנוחה מיום 28.06.2010. עוד נטען על ידו, כי בכתבי בי-הדין שלו הוא טען לקיומו של הסכם המכר בינו ובין המנוחים משנת 1994 אשר על יסוד המוסכם בו, הוא כיסה חובותיהם.

לדידו, בכתב התביעה מושא ההליך שבכותרת הוא טען, כי עו"ד …, אשר טיפל עבור הנתבעת 1 בבקשה לצו קיום צוואה, יצר כלפיו מצג שווא, לפיו חרף הסכם המכר בינו ובין המנוחים, הזכויות במשק לא נרשמו על שמו ברמ"י וכי ממילא רמ"י לא תסכים לרישום הזכויות במשק ע"ש יותר מיורש אחד. לפיכך ובהתבסס על מצג השווא, כטענתו, הוא הסכים לחתום על תצהיר הוויתור לטובת הנתבעת 1. דא עקא, שזמן מה, כהגדרתו, לאחר החתימה על תצהיר הוויתור, הוא פנה לעו"ד …. לקבלת מלוא המסמכים שבתיק המשק המנוהל ברמ"י, והתברר לו אז, כי הבקשה להעברת הזכויות במשק על יסוד הסכם המכר הוגשה אמנם לרמ"י, אך הליך העברתן לא הושלם. לטענתו, לו היה מודע לכך, לא היה חותם על התצהיר.

8. הבהרה זו של התובע ובקשתו לגריעתו כתובע מהתביעה לצווי מניעה הועברה לתגובת הנתבעים.
9. הנתבעת 1 בתגובתה עתרה לסילוק התביעה על הסף, מחמת התיישנות ושיהוי, השתק שיפוטי, ועל יסוד הטענות כי הסכם המכר הוא חוזה למראית עין וכטענה חילופית – כי דינו להתבטל מחמת עושק
10. הנתבעת 2 הגישה תגובה לפיה היא מותירה ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.
11. יתר הצדדים לא הגישו תגובה.
12. 12.לאחר שעיינתי באשר מונח לפניי מצאתי, כי יש לסלק התביעה מושא הליך זה על הסף.
13. ראשית יובהר, כי ההלכה הפסוקה בעניין המדיניות הראויה בכל הנוגע לסילוק תביעה על הסף לא נעלמה מעיניו של משפט זה. כלל ידוע בשיטתנו כי הגישה לערכאות היא בבחינת זכות יסוד, ומשכך צעד זה של נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל דין טרם בירור המחלוקת לגופה הוא קיצוני ושמור למקרים חריגים בלבד (ראו למשל: ע"א 50/89 פרופ' רות לוטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4)18).
14. לאחר ששקלתי בדבר מצאתי, כי המקרה דנא בא בגדר המקרים בהם מוצדק להורות על סילוק התביעה על הסף, והכל כפי שיפורט להלןז
15. כאמור, הצדדים מנהלים לפניי הליכים מאז חודש מרץ אשתקד.
16. יריית הפתיחה נורתה, כאמור, בראשית חודש מרץ אשתקד ע"י התובע והנתבעת 1, אשר חברו יחד שכרו שרותיו של עורך דין אחד והגישו התביעה לצווי מניעה, הנשענת, כאמור, על הטענה שהנתבעת 1 היא בעלת הזכויות במשק ואילו לתובע זכות מגורים בו עד אחרית ימיו.
17. לכל אורכו של כתב התביעה לא הוזכר, אף לא ברמז קל, הסכם המכר משנת 1994 מכוחו רכש לכאורה התובע את הזכויות במשק מהוריו, המנוחים.
18. יתר על כן, בניגוד לנטען ע"י התובע בהודעת ההבהרה שהוגשה על ידו, כי דבר קיומו של הסכם המכר הוזכר בכתבי בי – הדין שלו, מעיון בכתב התביעה לצווי מניעה עולה כי צוין שם אמנם שהוא נשא בחובות המנוחים אשר רבצו על המשק (סעיף 18 לכתב התביעה), אך מעבר לכך לא צוין דבר בנוגע להסכם המכר משנת 1994 מכוחו נשא הוא, לכאורה, בחובות האמורים.
19. זאת ועוד, במסגרת ההליך האמור נטען ע"י התובע, כי ככל שיתנהלו הליכים בעניין תוקפה של צוואת המנוחה, וככל שצו הקיום שלה יבוטל, הרי הוא אוחז בידיו צוואה מוקדמת שלה משנת 2010 לפיה הוא זוכה במלוא הזכויות במשק (סעיף 56 לכתב התביעה). הנה כי כן, התובע בחר להביא בפני בית המשפט דבר קיומה של הצוואה המוקדמת באמצעותה הונחלו לו כטענתו מלוא הזכויות במשק, אך לא הזכיר ולו במילה אחת את הסכם המכר משנת 1994.

יוער, כי בכל ההליכים שנפתחו אשתקד מיוצג היה התובע (יחד עם הנתבעת 1) ע"י עו"ד שלא טיפל באף אחד מן ההליכים הקודמים בעניין עיזבון ההורים המנוחים או מי מהם ו/או בעניין העברת הזכויות במשק בימי חייהם.

ודוק, בכל אחד מן המהלכים שבוצעו בנוגע לזכויות במשק, כמוזכר לעיל, לוו הצדדים או מי מהם, בהתאם לעניין, בעורכי דין, אשר הטיפול בהיבטים המשפטיים של המהלכים האמורים הופקד בידיהם.

20.אין לקבל טענות התובע גם בעניין מצג השווא שהוצג בפניו בעניין הזכויות במשק ובעניין רישומן ברמ"י, עת לטענתו, כעולה מכתב התביעה לצווי מניעה, הוא היה "בעל הידע והניסיון הנדרש" להסדרת הזכויות במשק, ולכן נמסר לו ע"י הנתבעת 1 ייפוי כוח נוטריוני לצורך הטיפול בהליכים הללו (סעיף 29 לכתב התביעה). נהיר, כי טענות אלו של התובע בעניין הידע הנרחב שלו בנושא אינן עולות בקנה אחד עם טענותיו בעניין מצג השווא שהוצג בפניו והעדר הידע בכל הנוגע למצב המשפטי החל על הזכויות במשק ורישומן.

כן יוער, כי לטענת התובע את הסכם המכר משנת 1994 ערך עורך הדין המייצגו בהליך דנא, והדעת נותנת, כי טרם התקבלה על ידו ההחלטה לחבור אל הנתבעת 1 ולהגיש יחד עמה התביעה כנגד בני משפחתם, היה לכל הפחות פונה אליו לקבלת ייעוץ משפטי בעניין תקפו של ההסכם נוכח ההתרחשויות שהיו לאחר החתימה עליו.

21.כאמור, לטענת התובע, מדובר בהסכם מכר משנת 1994, ולמרות זאת, לא הוצג על ידו כל נימוק הגיוני לפשר הישיבה בחיבוק ידיים משך למעלה משנות דור ואי נקיטה בשום צעד שהוא במהלכן לשם מימוש זכויותיו לכאורה ולהעברת הזכויות במשק על שמו או למצער לשם הבטחתה.

22.טענות התובע לפיהן עו"ד …. יצר לפניו מצג שווא בעניין הסדרת רישומן של הזכויות במשק נטענו בעלמא ובמעורפל, בהעדר פרטים ובלא שהן נתמכות בדבר. כאמור, במסגרת הודעת ההבהרה שהוגשה מטעמו נטען, כי "זמן מה" לאחר החתימה על כתב הוויתור, כהגדרתו, בעניין צוואת המנוחה התברר לו, שהבקשה להעברת הזכויות במשק הוגשה אמנם לרמ"י, אך ההליך לא הושלם.

ראשית יובהר, כי אין המדובר בכתב וויתור, אלא בכתב הסכמה של יורשי המנוחה עפ"י דין למתן צו לקיום צוואתה, אשר נחתם בידיהם (לרבות התובע, כמובן) בחודש מאי 2018 והתביעה לצווי מניעה הוגשה בחלוף כשנתיים ימים – בחודש מרץ אשתקד, ואילו תביעתו הוגשה בחלוף כשלוש שנים מאז. התובע נמנע מלהגדיר פרק הזמן שחלף מאז ועד אשר למועד בו נודע לו לכאורה שהבקשה להעברת הזכויות על שמו הוגשה לרמ"י, וכפי הנראה שמר במכוון על עמימות בעניין זה.

23.זאת ועוד, אפילו יש ממש בטענות התובע ואכן נחתם הסכם מכר בינו ובין המנוחים והוא זכאי לקבלת מלוא הזכויות במשק, הרי שהתנהגותו, קרי: אי נקיטה בכל צעד שהוא משך עשרות שנים למימוש זכויותיו ואי העלאת כל טענה שהיא בעניין זה, ואף יתרה מכך, משבחר כבר לפעול, ויחד עם אחותו, הנתבעת 1, שכר שירותיו של עורך דין, והשניים הגישו תביעה כנגד בני משפחתם, נטען על ידם כי הזכויות במשק הוענקו לנתבעת 1, מלמדת כאלף עדים, שהוא וויתר או מחל על זכויותיו.

24.הדעת נותנת, וכך מלמדנו גם השכל הישר, כי קבלת זכויות במשק אינה דבר של מה בכך, אלא אירוע משמעותי שאינו נדחק לשולי התודעה או נשכח מזיכרונו של אדם, ומשכך חזקה על התובע, שעובר להגשת התביעה לצווי מניעה על ידו וע"י הנתבעת 1, הוא שיתף את בא כוחו בדבר קיומו של הסכם המכר האמור, ואף על פי כן, מצא הוא לנכון לחבור לאחותו ולנקוט בהליך בו נקטו, הנשען על מסד עובדתי שונה בתכלית, לפיו היא בעלת הזכויות במשק ואילו לו ניתנה זכות מגורים בו בלבד.

25.למותר להזכיר, כי התובע, כיתר אחיו, אף חתם על כתב הסכמה למתן צו לקיום צוואת המנוחה, לפיה מלוא הזכויות במשק הוענקו לנתבעת 1.

26.עוד ובנוסף, לא ניתן להתעלם מהשלב בו מצויים ההליכים בין בני המשפחה הנסובים סביב הזכויות במשק. כאמור, מדובר בהליכים המתנהלים משך קרוב לשנה ומחצה, במהלכן הוגשו מאות כתבי בי דין, ניתנו החלטות רבות מספור, התקיימו שני דיונים ארוכים, ניתנו החלטות אופרטיביות לניהול ההליכים ובתוך כך אף מונה מומחה מטעם בית המשפט אשר הגיש זה מכבר חוות דעתו, וההליכים נקבעו לשמיעת ראיות.

כל זאת, בשעה שהתובע הוא צד להליכים הללו כשהוא מיוצג, נוכח בדיונים, מודע ליריעת המחלוקת, ולכל אורך הדרך אינו משמיע כל טענה שהיא בעניין הסכם המכר הנטען ו/או בעניין היותו בעל הזכויות במשק.

ודוק, הדיון האחרון בהליכים הקשורים התקיים בפני בית משפט זה ביום 27.04.2021 כשהתובע נוכח בדיון ומיוצג ע"י בא כוחו שם (עו"ד …), ואינו אומר דבר וחצי דבר בעניין התובענה מושא הליך זה, הגם שהוגשה על ידו יום קודם לכן (!!!).

27.הנה כי כן ובראי כלל הנסיבות, עת התובע והנתבעת 1 פעלו עד להגשת התביעה מושא ההליך שבכותרת בחזית אחת, ובחלוף למעלה משנה, כאמור, משהתבררה עמדת רמ"י, בעקבותיה גם לא ניתן לנתבעת 1, בשלב זה לפחות, היתר להשכרת שטחים במשק לצרכים מסחריים, מחליט הוא לפעול לבד לכאורה ולהגיש תביעה הנשענת על מסד עובדתי שונה לחלוטין מזה שעליו נשענת תביעתו הקודמת, המשותפת לו ולנתבעת 1, קשה להשתחרר מן הרושם שהתביעה מושא ההליך שבכותרת אינה כנה.

28.משכך מצאתי, כי התנהלות התובע עולה כדי שימוש לרעה בהליכי המשפט, ולמצער כי היא נגועה בחוסר תום לב.

29.מובן, כי בשים לב לשלב בו מצויים ההליכים הקשורים וברוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות") והתכלית העומדת בבסיס חקיקתן, אין הצדקה להתיר ניהול ההליך שבכותרת, שהרי הגשת התביעה דנא יש בה לעכב משמעותית ניהול ההליכים הקשורים – דבר הפוגע בהכרח באינטרס הציבורי של ניהול הליכים משפטיים באופן יעיל, מהיר וצודק.

30.ודוק, תקנות סדר הדין האזרחי פותחות בהגדרת עקרונות היסוד שבבסיסן, ובין היתר מטילות על בית המשפט החובה לאזן, בהתאם לשיקול דעתו, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי, בגדרו באים נגישות הציבור למערכת המשפט, קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי (ראו תקנה 5).

31.בתוך כך ובהלימה לעקרונות היסוד האמורים, הורחבה במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי סמכותו של בית המשפט לסלק תובענה על הסף ועמה הורחב גם מתחם שיקול הדעת שלו (ראו תקנות 41-43).

בעניין זה יוטעם, כי מחוקק המשנה נתן בידי בית המשפט הסמכות למחוק כתב טענות של בעל דין מקום בו נמצא שהוא עשה לשימוש לרעה בהליכי המשפט, ומטעם זה בלבד (ראו תקנה 42).

32.הנה כי כן, בשים לב לשיהוי הניכר בו נקט התובע, לטענות הסותרות שנטענו על ידו בהליך הקודם אשר ננקט על ידו, למועד בו הוא בחר להגיש תביעתו ולחוסר תום הלב העולה מהתנהלותו, מצאתי כי באיזון כלל האינטרסים יש לדחות התביעה על הסף.

33.לפנים משורת הדין איני מחייבת התובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה, חרף השחתת זמנו של בית המשפט, אך מצאתי לחייבו בהוצאות בסך 1,500 ₪ לטובת הנתבעת 1 ובהוצאות בסך 750 ₪ לטובת הנתבעת 2, אשר הגישו תגובה בהליך, בניגוד ליתר הנתבעים שלא עשו כן.

34.בזאת מסתיים ההליך שלפניי והמזכירות תסגור התיק.

35.החלטה זו ניתנת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים נוספים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.