הפוסט מלוא הזכויות בדירה ניתנו לאישה- עמ"ש 5260-02-18 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט ביטול אפוטרופסות- א"פ 28932-06-22 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט צו הגנה ומניעת הטרדה מאיימת- ה"ט 14729-10-22 הופיע ראשון ביורם ביתן

לצפייה בפסק הדין מיום 17.03.16 בהליך בע"מ 378/16 >>

הפוסט תביעה כספית בין אחים בגין טיפול בהורים – טענת התיישנות נדחתה- בע"מ 378/16 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט שיתוף בדירת מגורים- תנאי לקבלת זכויות – עמ"ש 71094-03-22 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט אדם שמונה לו אפוטרופוס לא יוכל להעביר נכסים במתנה- א"פ 61062-06-19 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט הפרת הסכם- ע"א 18299-09-18 הופיע ראשון ביורם ביתן

לצפיה בפסק הדין מיום 26.08.2021 בהליך תמ"ש 54337-04-21 >>

הפוסט סילוק על הסף-של תביעה לזכויות במשק חקלאי- תמ"ש 54337-04-21 הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט פיטורין ללא הודעה מוקדמת- ע"ב 1524/05 הופיע ראשון ביורם ביתן

א"פ 28932-06-22 כ' ואח' נ' כ' (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ואח'

בפני כב' השופט שמואל בר יוסף

מבקשות: 1. ר.כ  2. ח.ח.מ  3. ע.ש ע"י עו"ד מיכל מוזס
משיבים: 1.  א.כ  2.  ג.נ  3. ע"י עו"ד יורם ביתן א.ש.א 

פסק דין

רקע עובדתי ודיוני

1. המבקשות הן האחיות של המשיבים 1-2 (להלן: המשיבים). אח נוסף (להלן: י') סובל מבעיות נפשיות, בעטיין מונו אם הצדדים (להלן: האם) והמשיב 1 כאפוטרופוסים של י'. לאחר שפרץ משבר משפחתי, בעטיו הוגשו מספר הליכים, ניתן ביום 29.1.2019 פסק דין בהסכמה, לפיו מונתה המשיבה 3 (להלן: א') כאפוטרופוסית קבועה לרכושו של י'.
2. י' מתגורר בדירה, שהייתה בבעלות האם, והועברה ללא תמורה למבקשות (להלן: הדירה). בהליך קודם (תמ"ש 59536-03-19) נדחתה טענת המשיבים (ואחות נוספת, שאיננה צד להליך זה), לפיה יש לבטל את העברת הזכויות האמורה. בהחלטה מיום 20.6.2019 קבעתי, שא' תעביר למבקשות, המטפלות בי' באופן שוטף, סך של 7,500 ₪ לחודש מכלל הכנסותיו, לשם מימון צרכיו השוטפים.
3. ביום 1.7.2020 ניתן (במסגרת תמ"ש 16436-09-19) תוקף של פסק דין להסכמה בנוגע לזכויותיו של י' בדירה (להלן: פסק הדין המוסכם). חלקה הרלוונטי של ההסכמה הוא כדלקמן:
4. י.כ יירשם כבעלים של 10% מהזכויות בדירה מושא התובענה, וזאת לאור הסכמת הצדדים שויתור י' על זכויותיו לטובת אימו בטל ומבוטל. פסיקתא בנידון תיחתם על ידי בית המשפט.
5.   לי.כ תהא זכות מגורים בדירה, לאריכות ימיו ושנותיו ללא תשלום דמי שימוש.
6. במידה שי' יזדקק לכספים מעבר לאלה המצויים בחשבונו ובית המשפט יאשר לממש את חלקו בדירה, תהא לנתבעות 2-4 זכות בלעדית לפדות את חלקו של י' בדירה, על ידי תשלום 10% מהערכת שווי הדירה כפנויה למרבה במחיר, על ידי שמאי שימנה ביהמ"ש.
7. בכפוף לאמור לעיל, מצהירים הצדדים הדדית כי אין בכוונתם לפרק את השיתוף בדירה. "
8. בהליך דנן עותרות המבקשות לביטול מינויה של א' כאפוטרופוסית לרכושו של י'.

טענות הצדדים

5. עיקר טענות המבקשות הוא כדלקמן:

5.1.  משתמו ההליכים המשפטיים, יש למנות את המבקשות, המטפלות בי', כאפוטרופוסיות במקום א'.

5.2.  מינוי המבקשות יחסוך טרחה מיותרת, הכרוכה בבקשות שהן נאלצות להגיש לא' בגין הוצאותיו של י', איסוף חשבוניות וכו'.

5.3.  אין סיבה לשלם לא' שכר טרחה כאשר המבקשות יכולות לבצע את התפקיד ללא עלות.

5.4.  למבקשות, אחיותיו של י', יתרון מובנה וברור לשמש כאפוטרופוסיות שלו.

6. עיקר טענות המשיבים הוא כדלקמן:

6.1.  לא אירע כל שינוי נסיבות המצדיק להחליף את א' כאפוטרופוסית.

6.2.  מינוי המבקשות ישים לאל את מנגנון הפיקוח שקבע בית המשפט בנוגע להוצאותיו של י', ויאפשר למבקשות לעשות בהכנסותיו כרצונן. הוא הדין בחיסכון בסך של 600,000 ₪ על שם י'.

6.3.  קיים ניגוד עניינים בין המבקשות לבין י'.

6.4.  לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות על הסף.

7. עמדת א' היא, שלנוכח המחלוקות הקשות בין בני המשפחה, ראוי למנות אפוטרופוס נייטרלי.

דיון והכרעה

8. בין אפוטרופוס לאדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן: האדם) מתקיימים יחסי נאמנות (ע"א 4377/04 גל גורן הולצברג נ' אביבה מירז, סב(2) 661 (2007), להלן: עניין הולצברג). יחסים אלה מחייבים למנוע מצב בו עלול האפוטרופוס להימצא בניגוד עניינים עם האדם. כך נפסק בעניין הולצברג, לאמור:

עסקינן באיסור המבקש להתוות לנאמן את גדרי המותר והאסור של תפקידו ולתחום אותם בגבולות שאינם עבירים, על מנת שלא ליצור חשש לפגיעה בעניינו של הנהנה, על מנת שלא להעמיד את הנאמן במצב בו עשוי הוא לחטוא לתפקידו. מוקדו של האיסור בעצם ההתנהגות ואין הוא מותנה בכך שאכן נגרמה פגיעה כלשהי למי שכלפיו חב הנאמן את חובת הנאמנות (בג"ץ 35/82 ישפאר בע"מ נ' שר הביטחון, פ"ד לז (2) 505, 518 (1982); כרם, עמ' 378 – 379). די בכך שמדובר ב"מצב אובייקטיבי היוצר אפשרות ממשית (או, לפי גרסה אחרת, חשש סביר) של ניגוד עניינים, ואין צורך להוכיח שבפועל היה ניצול לרעה כתוצאה מניגוד עניינים (ההדגשות לא במקור)

כפועל יוצא קבע בית המשפט המחוזי, שגם אפוטרופוס לגוף עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, הגם שלכאורה הוא אינו ממונה על ענייני רכושו של האדם. וכך נפסק:

רף טיב ההתנהגות שמוטל על בעל תפקיד כגון אפוטרופוס לגוף, חייב להיות גבוה ועליו להיות נטול כל אינטרס אישי…ככל שיתאפשר לאפוטרופוס לגוף לקבל מתנות משמעותיות מהאדם שהוא מונה עליו, הדבר עלול לפתוח פתח לניצול מצוקתו של מי שמונה לו אפוטרופוס. קיים חשש שעל מנת שהאפוטרופוס יהיה קשוב לבקשות של מי שהוא ממונה עליו ועל מנת שימלא את משאלותיו, ייזום האדם שמונה לו אפוטרופוס הענקת מתנות לאפוטרופוס על מנת להשפיע עליו. ייתכן גם, שהאפוטרופוס ישפיע על מי שהוא מונה לדאוג לצרכיו, להעביר לו רכוש. יש לשמור מכל משמר על טוהר מניעיו של האפוטרופוס לגוף וככלל, יש למנוע העברת רכוש לאפוטרופוס  
(עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 19960-05-18 ר' י' נ' י' י' (נבו 07.01.2020)

9. מכוח פסק הדין המוסכם, זכאי י' להירשם כבעלים של 10% מהזכויות בדירה, ולהתגורר בדירה לאריכות ימיו ושנותיו ללא תשלום דמי שימוש. מכוח אותו פסק דין, מנועות המבקשות, שהינן בעלות יתר הזכויות בדירה, מלעתור לפירוק השיתוף בה. ממילא, אם תמונינה המבקשות כאפוטרופוסיות של י', יש אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בינן לבין י'. זאת, לאור אינטרס כלכלי ברור של המבקשות (אפילו אינו אקטואלי אלא פוטנציאלי בלבד) להביא לסיום את מגורי י' חינם אין כסף בדירה. זאת ועוד, עצם השותפות הקניינית של המבקשות עם י' בדירה מבססת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים, שהרי שותפים במקרקעין לא תמיד רואים עין בעין עניינים שונים הכרוכים באותה שותפות. בכלל זה, עלול להיווצר ניגוד עניינים אם המבקשות (או מי מהן) יחפצו להשתחרר מהשותפות בדירה עם י'. הדברים קל וחומר, לנוכח זכות הראשונים שניתנה למבקשות בפסק הדין המוסכם, לפדות את חלקו של י' בדירה. ברי שהמבקשות לא יכולות לשמש הן כנאמנות של י' והן כשותפות שלו, בכלל, וכשותפות-רוכשות, בפרט. בנוסף, שליטה של המבקשות בכל הכספים של י' אף היא מבססת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים. זאת, על רקע מגוריו חינם אין כסף של י' בדירה, על ההפסד הכספי הכרוך בכך למבקשות. בנסיבות האמורות, כוחן של המבקשות כאפוטרופוסיות של י' רב הוא לנקוט צעדים כאלה ואחרים על מנת לקדם אינטרס שלהן על חשבון האינטרסים של י'. מצב דברים כזה מבקש הדין למנוע אפריורית. לכן, אין למנות את המבקשות כאפוטרופוסיות של י', מאחר שמתקיימת לגביהן אפשרות ממשית של ניגוד עניינים.
10. יתירה מזו, המבקשות עלולות להימצא בניגוד עניינים בפן שאינו קנייני-כספי. זאת, על רקע הקרע העמוק בינן לבין המשיבים. חובת הנאמנות של אפוטרופוס כלפי האדם עצמו משמיעה חובת נאמנות (אמנם, מוחלשת בעוצמתה ומצומצמת בהיקפה) גם כלפי בני משפחתו מדרגה ראשונה. בקיום חובה זו, כחלק מטובתו של י', יעמדו המבקשות בניגוד עניינים. למשיבים, כאחיו של י', אינטרס לגיטימי וברור לעמוד אתו בקשר ולוודא, לטובתו של י', שענייניו נשמרים כראוי. והנה, לאור הקרע העמוק בין המבקשות למשיבים, עלולות המבקשות להימצא בניגוד עניינים שיקפח את זכותם של המשיבים לקשר עם י', ואת זכותו של י' לקשר עמם. עוד עלולות המבקשות, בעטיו של הקרע האמור, לקפח את האינטרס של המשיבים לקבל מידע רלוונטי לגבי ענייניו של י', כחלק משמירת טובתו של האחרון. כך, למשל, עתרו המבקשות במסגרת הליך זה לקבלת מידע מא' על ענייניו הכספיים של י'. מדובר בבקשה לגיטימית במסגרת המעגל ההיקפי של חובת הנאמנות של אפוטרופוס כלפי אדם. לכן הוריתי על המצאת המידע. והנה, ככל שהמשיבים יבקשו מידע דומה מהמבקשות כאפוטרופוסיות של י', הן תימצאנה בניגוד עניינים ברור.
11. אמת, מחיקת הליך על הסף הוא סעד דרסטי, הננקט במשורה, ורק מקום בו אין כל סיכוי למתן הסעד אם יישמע ההליך לגופו (ר' סיכום הדין בנושא, דבר דבור על אופניו, על ידי חברתי, כב' השופטת הלר-כריש – ת"ע (משפחה תל אביב-יפו) 43215-03-21 מ.ר נ' עיזבון המנוח(נבו 19.04.2021) ).  

עם זאת, דומני שיש ליישם את ההלכה האמורה יישום מותאם, ככל שבהליכים הנוגעים לאפוטרופסות עסקינן. זאת, משום שהטעם העומד בבסיס ההלכה דלעיל, הוא מעמדה הרם של זכות הגישה לערכאות, כמגשימה זכויות אחרות של בעל הדין (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (נבו 04.06.2007), ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, נח(1) 577, 585 (2003) ). אלא שבהליך לפי החוק, לא זכויותיו של המבקש עומדות במרכז, אלא זכויותיו וטובתו של האדם (המטרות שמבקש מינוי האפוטרופוס להבטיח ראויות וחשובות הן, ומבקשות אך את טובתו של החסוי, ולא כל מטרה אחרת – עניין הוצלברג). לפיכך, היקף שיקול הדעת המסור לבית המשפט בשאלת מחיקתו של הליך כגון דא רחב יותר, באשר בית המשפט הוא האמון על טובתו של האדם.

12. בנסיבות המקרה דנן, גם אילו נדרשתי לפסוק בד' אמותיה של ההלכה החלה על הליכים אזרחיים רגילים, מן הדין היה למחוק את הבקשה על הסף. זאת, משום שגם אם יוכחו כל טענות המבקשות, לא יהא בכך כדי לאיין את האפשרות הסבירה להימצאותן בניגוד עניינים קנייני-כספי עם י' (כמבואר בסעיף 9 לעיל). הדברים קל וחומר, לאור שיקול הדעת המסור לבית המשפט להכריע בגורל ההליך בשים לב לטובתו של י', ולה בלבד. באספקלריה זו, גם המפורט בסעיף 10 לעיל מצדיק למחוק את ההליך.
13. עילת מחיקה נוספת, העומדת על רגליה היא, הם היחסים העכורים מאוד בין שני פלגי המשפחה. יחסים אלה מבססים, כאמור לעיל, אפשרות ממשית לניגוד עניינים, אך בנוסף הם כר פורה להתכתשות משפטית בין הצדדים הניצים 'מעל לראשו' של י'. מאבקים אלה יזיקו לי', הן משום שהם יגרמו להפניית משאבים (כספיים ואחרים) על חשבונו, והן משום שהם יעסיקו את בית המשפט ביחסים בין בני המשפחה, במקום בנושאים הקשורים לי' עצמו. בעניין זה הזדמן לי בעבר להביע את דעתי, לפיה קרבה משפחתית מולידה לא אחת ניגוד אינטרסים בין המבקש לאדם (או בין קרוביו לבין עצמם), באופן המתנגש עם אינטרסים של האדם עצמו (א"פ (משפחה תל אביב-יפו) 42296-10-20 מ.מ.ש.ב נ' ש.פ (נבו 10.05.2021) ). לפיכך, שמירה על האינטרסים של האדם מחייבת להידרש גם לשאלה, האם מינוי בן משפחה כאפוטרופוס הוא בטובתו. לעניין זה קובע סעיף 35(ב) לחוק – במינוי אפוטרופוס לקטין לפי סעיף 33(א)(1) ייתן בית המשפט עדיפות לאדם מתאים שהוא בן משפחתו של הקטין, אלא אם כן מצא כי בנסיבות הענין יהיה זה לטובת הקטין למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחתו. משמע, על בית המשפט לבדוק האם התועלת המובנית במינוי בן משפחה (כהגדרתו בסעיף 35(ב) לחוק) עולה על נזק אפשרי בגין מחלוקת בין אותו בן משפחה לבין בני משפחה אחרים. במקרה דנן, לאור היכרותי הממושכת עם הסכסוך בין פלגי המשפחה, אין לי ספק שמינוי המבקשות כאפוטרופסיות של י', יגרור מאבקים פנים משפחתיים ומשפטיים שיפגעו בי'. נזקה של פגיעה זו עולה מהותית על התועלת שתהא לי' בגין מינוי המבקשות דווקא כאפוטרופסיות. גם מטעם זה, דין ההליך להימחק על סף.
14. במענה להחלטתי מיום 20.12.2022 טענו המבקשות כנגד התנהלותה של א' וביקשו לקבל מידע בנוגע לזכויות הכספיות של י', המנוהלות על ידה. כפי שביארתי בהחלטתי מיום 6.12.2022, העילה לביטול מינויה של א' כאפוטרופוסית לא הייתה טענות כספיות. נהפוך הוא, בבקשה טרחו המבקשות להודות לא' על פועלה (סעיף 19 לבקשה). יתירה מזו, העתירה איננה להחליף את א' באפוטרופוס ניטרלי אחר, אלא לבטל את המינוי על מנת למנות את המבקשות דווקא. לפיכך, אין קשר בין המידע שהתבקש מא' או טענות שיש (או שיהיו) למבקשות בנוגע לכך, לבין הסעד הנעתר בהליך זה.
15. טענה נוספת של המבקשות היא, שמינוין יחסוך את תשלום שכרה של א'. הגם שיש ממש בטענה, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. זאת, משום שמינוי אפוטרופוס הנגוע באפשרות של ניגוד עניינים איננה אפשרית כלל. ממילא מינוי המבקשות כאפוטרופוסיות אינו אפשרי, ולכן תשלום שכר לאפוטרופוס ממונה מתחייב מנסיבות המקרה.
16. בשולי הדברים, אך לחלוטין בעיבורם מבחינה מהותית: אינני סבור שהליך זה הוגש בחוסר תום לב, על מנת שיבולע לזכויותיו של י'. נהפוך הוא, אני מאמין למבקשות שההליך ננקט בראי טובתו של י'. כמו כן, אין לי סיבה לדחות את טענת המבקשות, לפיה הן מטפלות בי' באופן שוטף, באהבה ובמסירות. להבנתי, כך הם פני הדברים. ברם, הדין בכל הנוגע לאפשרות ממשית של ניגוד עניינים עוסק בפוטנציאל שלילי, אפילו אינו ממומש, לרבות אגב התרחשות נסיבות עתידיות. לכן, מסירותן של המבקשות לי', הראויה לכל שבח, איננה מבטלת את העובדה שהן מצויות, ועלולות להימצא, בניגוד עניינים.

סופו של דבר

17. אשר על כן, הבקשה נמחקת.
18. בראי הדברים האמורים בסעיף 14 לעיל, כמו גם לאור מחיקת ההליך בשלב מוקדם – אני מחייב את המבקשות לשלם למשיבים 1-2 שכר טרחת עורך דין, על הצד הנמוך, בסך של 5,000 ₪.

תואיל המזכירות לסגור את התיק.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, ה' טבת תשפ"ג, 29 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.

הפוסט פסק דין מיום 29.12.22 הופיע ראשון ביורם ביתן