עורך דין ירושה, הוא למעשה עורך דין העוסק בענייני משפחה, שכן ענייני ירושה מתבררים בערכאות המשפטיות של ענייני משפחה דהיינו בבית משפט למשפחה ובבית הדין הרבני.

החוק הרלוונטי, החל על ירושות הוא חוק הירושה, תשכ”ה- 1965. על פי חוק זה, ירושה היא העברת נכסי הנפטר ליורשיו. החוק מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרה של היעדר צוואה.

צוואה היא הבעת רצונו של אדם בחייו להוריש מנכסיו לאחר פטירתו, על פי בחירתו, גם לאנשים שאינם יורשים על פי דין, או לתת ליורשיו על פי דין חלקים שונים מחלקם בהתאם לחוק.

אם כן, שאלת המפתח בעניין ירושה לאחר פטירתו של אדם היא האם הותיר אחריו צוואה אם לאו? אם יש צוואה כשרה ותקינה, יחולק עיזבונו על פי הציווי בצוואה. אם אין צוואה, עיזבונו יחולק ליורשיו על פי דין כפי שמגדיר חוק הירושה.

אולם, החוק מוציא מן הכלל שני נושאים, שהם לא חלק מן  הירושה על פי דין או על פי צוואה, גם אם כאשר אותם עניינים הם כל מה שהותיר אחריו המנוח. שני הנושאים הם:

  1. תשלומי ביטוחים – סעיף 147 לחוק קובע כי “סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון.”

משמעותו של סעיף זה היא כי המוטבים הרשומים בפוליסת הביטוח, לעיתים עוד מיום פתיחת הקופה, הם אלה שיהיו זכאים לקבלת הכספים במועד פטירת בעל הקופה ולא היורשים על פי הצוואה.

  1. משק חקלאי – על פי סעיף 114 לחוק:

” (א)  משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

 (ב)  באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

(ג)   היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד)  היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור”.

אולם בחלק מן המושבים בארץ קיים “הסכם משולש” בין המועצה האזורית לבין רשות מקרקעי ישראל ולבין הסוכנות היהודית, הקובע שעם פטירת בן זוג עוברות הזכויות לבן הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר פטירתו של זה האחרון יחולו הוראות סעיף 114 דלעיל אלא אם נקבע “בן ממשיך” למשק החקלאי, ורישומו הושלם אצל שלושת הצדדים ל”הסכם המשולש” שאז כל הזכויות עוברות אליו והסעיף לא יחול.

אולם, פעמים רבות, עם פטירת אחד מן ההורים, נוצר סכסוך בין ילדיו, משום שהם חושבים בטעות כי הם זכאים לרשת את מחצית חלקו במשק של ההורה הנפטר.

מכל מקום, מומלץ לפנות לעורך דין ירושה העוסק בענייני משפחה, בעל ניסיון בטיפול בנושאים של ירושות, צוואות, ומשקים חקלאיים, לצורך קבלת ייעוץ אישי.