בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו “החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה-2014”.

“מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג או להורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינויות משפטיות, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד”.

מאז כניסת החוק לתוקף, לא ניתן להגיש תביעות (פתיחת תיק גירושין) בבית משפט לענייני משפחה או (פתיחת תיק גירושין ברבנות) בבית הדין הרבני, אלא קודם כל יש צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. “המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך”,כך ע”פ החוק. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות, במסגרתן ינסו להביא את הצדדים לידי הסכמות ורק אם הליך זה לא יצלח ניתן יהיה להגיש תביעות.

קיימת חשיבות רבה למי שמקדים ומגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, שכן, בכך הוא “תופס סמכות”, כך שבשלב מאוחר יותר, הוא יוכל להחליט באיזו ערכאה להגיש את תביעותיו: בבית משפט לענייני משפחה (פתיחת תיק גירושין) או בבית הדין הרבני (פתיחת תיק גירושין ברבנות).

הליך הגירושין כולל בתוכו נושאים רבים: ילדים, משמורת, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש (לרבות חובות), גירושין, כתובה, זכות למגורים בדירה הספציפית ועוד.

נושאים של גירושין וכתובה אצל בני העם היהודי, נידונים בסמכות בלעדית אך ורק בבית הדין הרבני. ברם, יתר הנושאים, ניתנים לבירור גם בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, קיימת חשיבות רבה לבחירת הערכאה שבפניה יידונו הנושאים הללו.

הבחירה בין שתי הערכאות חשובה ביותר ולכן יש צורך לקבל ליווי וייעוץ מקצועי ורציני, קודם לפנייה לאחת מן הערכאות, שכן כמעט ולא ניתן לשנות או לבטל את סמכות הערכאה שקיבלה סמכות לטפל בנושא שנמסר להכרעתה.