הודעה לעיתונות:
"סוף מעשה במחשבה תחילה"-
סכסוך משפחתי עקב רכישה של דירת "עמיגור"
עשרות רבות של יחידות דיור ציבורי, השייכות לחברת "עמיגור", נמכרו בשנים האחרונות באשדוד, לדייריהן המתגוררים בהן עשרות שנים, זאת בתנאי רכישה מועדפים. מרביתם של הדיירים: קשישים או אנשים מבוגרים קשי יום מצליחים לעמוד בנטל התשלום הודות להירתמותם של ילדיהם למאמץ הכספי, המעניק להורים קורת גג בטוחה ואולי גם יציאה ממעגל העוני. האומנם?! אליה וקוץ בה.
כיצד יבטיחו הילדים את זכויותיהם בנכס וכיצד ישמרו ההורים על שלום בית בין הילדים?
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית במשפט לענייני משפחה באשדוד בתביעה כספית שהגישה אם כנגד בנה ומנגד תביעה שהגיש הבן כנגד האם, על רקע רכישת דירה מ"עמיגור", נדחתה תביעת האם.
בא כוח הצד הזוכה – עו"ד יורם ביתן טוען כי ילדים והורים רבים מגיעים למצבים מעין אלו משום שלא הסדירו מראש ובדרך חוקית את התנאים להבטחת הזכויות בדירה לזה המממן את רכישתה.
גב' ב' – תושבת אשדוד, בשנות ה- 70 לחייה התגוררה מזה 30 שנים בדירת "עמיגור". היא נתמכת על ידי הביטוח הלאומי ומקבלת קצבת זקנה. בשנת 2000 יצאה חברת "עמיגור" במבצע לרכישת דירות לתושבים ותיקים. בנה ש' הציע לה לרכוש את הדירה בה היא מתגוררת. אחיו של ש' סרבו לסייע בידי אמם לרכוש את הדירה, אפילו לא בעזרת הלוואה.
גב' ב' ביקשה מבנה ש' לרכוש עבורה את הדירה תוך הבטחה כי מייד לכשיתאפשר להעביר את הזכויות בדירה על שמו, בחלוף 5 שנים מיום רכישתה, היא תעשה כן. בהתבסס על הבטחה זו, נרתם ש' לרכוש את הדירה. בכספים שחסך שילם עבור רכישת הזכויות בדירה וכן כיסה את כל החובות והתשלומים הנוספים אותם חבה אמו ל"עמיגור". הוא שילם ל"עמיגור" סך של כ- 74,000 ₪, סכום המשוערך ליום הגשת התביעה
בחלוף השנים התגוררו לחילופין כמה מילדיה של ב' יחד עמה, ובין השנים 2003 – 2005 התגורר ש' יחד עם אשתו וילדיו בבית אמו, תוך שהוא עוזר כלכלית לאימו ומשתתף בהוצאות אחזקת הדירה.
בשנת 2005, סמוך למועד בו יכלה האם ב' לממש את הבטחתה להעברת הזכויות בדירה לבנה ש' פרץ סכסוך בין האם והאחים לבין הבן ש'. ילדיה של ב' הסיתו את אמם כנגד בנה ש' ורעייתו וב' הוציאה את בנה מהבית בצו בית משפט. בתוך כך, בעצת ילדיה,בעידודם ובמימונם, תבעה את בנה כי ישלם לה בעבור הוצאות אחזקת הבית בתקופה בה התגורר עמה.
מנגד- הגיש הבן ש' תביעה כנגד אימו , באמצעות עורך הדין יורם ביתן.
בהחלטתה כותבת שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיכל ברנט כי היא דוחה את תביעת האם וכי היא מחייבת את האם לשלם לבנה את הסכום אותו שילם ל"עמיגור" עם הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
עו"ד ביתן הודיע כי מרשו שוקל לערער על ההחלטה שכן שוויו של הבית כיום בשוק הפרטי עומד על מאות אלפי שקלים ואילו היה רוצה ש' להשקיע את כספו בתוכנית חיסכון היה עושה כן. ומשבחר להשקיע את כספו ברכישת דירה מבקש הוא כי הדירה כולה תרשם על שמו כמובטח על ידי אמו, אשר איננה מכחישה זאת.
